הודאה על נס

מברר את הסמכות להוסיף ולקבוע ימי הודיה בזמן הזה על פי המהר"ם אלשקאר, המג"א והחת"ס, ומביא את מחלוקת הנצי"ב והחת"ס אי חיוב ההודיה לדורות הוא מהתורה או מדרבנן. עוסק בשאלות האם ועל סמך מה ראוי לקבוע אמירת הלל ביום העצמאות וביום ירושלים, וקובע חד משמעית שיש לקרוא הלל בברכה. מברר שיש לברך 'שהחיינו' ביום העצמאות. ומוסיף דברים על חובתנו להתבונן בראייה נכונה מתוך אמיתיותה של תורה במעשי ה' ולהודות לה' על הטוב אשר גמלנו בהקמת מדינת ישראל גם אם אינה בשלמות.

תפילת שחרית חלק ב (מההלל עד סיום התפילה) מתוך סידור גואל ישראל בהוצאת ישיבת ההסדר רמת-גן.

תפילת שחרית חלק א (עד סיום תפילת העמידה) מתוך סידור גואל ישראל בהוצאת ישיבת ההסדר רמת-גן.

תפילת ערבית מתוך סידור גואל ישראל בהוצאת ישיבת ההסדר רמת-גן.

היסודות לקביעת יום טוב ביום של הצלה, אמירת הלל, שני סוגי הלל: על קדושת היום ועל ישועה. מדוע לא אומרים הלל בפורים? הזהירות מלהיות כפויי טובה. הטענות כנגד אמירת ההלל ביום העצמאות והתשובות. הברכה על ההלל. גילגוליה השונים של הברכה מהקמת המדינה ועד היום.

אוי לו למי שמשתמש בכוח שהקב"ה נתן לו על זכויותיו בבנין הארץ לרעה. ואשרי מי שיודע להשתמש בכוח שקבל על בנין הארץ לטובה

שתי בחינות להלל: 1 - הודאה על הצלה ממוות לחיים, 2 - הודאה על שחרור מעבדות לחירות. הראשונה בהסתר פנים והשנייה גלויה יותר; חזקיהו המלך אמר הלל אבל לא שירה ולכן לא זכה להיות משיח; מהלך הגאולה הנוכחית תלוי באמונה בכוחותנו לעלות בקדושה.

ריבוי המצוות לזכר יציאת מצרים בא ללמדנו שכל המציאות ניסית היא; מצוות הדמיון; הבנת מציאות הנס של הקמת המדינה; תחיית השפה, תחיית התורה; תפקידנו לעת הזאת.

א. הלל המצרי ב. "ונאמר לפניו שירה חדשה" ג. אומרי הלל ושירה ד. שיר והלל – המקום והזמן ה. שיר והלל ביום העצמאות

לא להיות כופרים בטובה של הקב"ה; המציאות הלאומית של מדינת ישראל; שנת ה-60 היא התבגרות של מדינת ישראל לקראת שבת, היא האלף השביעי.